החלטה בתיק ת"א 4035-08

1.         בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 4.8.10 ואשר מחק את תביעת התובע עקב אי הגשת תצהירי עדות ראשית על ידו.

            המועד שבו היה על התובע להגיש את תצהיריו היה 28.6.10, וזאת לפי החלטה מיום 7.5.10, שבה דחה בית המשפט את בקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה נגדו על הסף.

            משלא הוגשו התצהירים על ידי התובע במועד, נשלחה על ידי המנ"ת התראה לפיה אם לא יוגשו התצהירים עד 28.7.11 תימחק התביעה, ומשגם עד המועד הנ"ל לא הוגשו התצהירים נמחקה התביעה בפסק הדין שנזכר לעיל.

2.         התובע הגיש תחילה "בקשה לחידוש ההליכים", אך בהחלטה מיום 26.12.10 נקבע כי הליך זה אינו מוכר, וכי על התובע להגיש בקשה לביטול פסק הדין.

3.         התובע הגיש, אפוא, ביום 23.1.11, בקשה להארכת מועדים ולביטול פסק הדין, בה ביקש להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ואילו לגופה של הבקשה טען כי עוד בחודש ספטמבר 2009 הוחלף ייצוג התובע, וכי הודעה נמסרה על כך לבית המשפט ביום 15.9.09, אלא שכל ההחלטות מאז נשלחו לבא הכח הקודם, ולא הגיעו לידיעת התובע ובא כחו, ולפיכך לא הוגשו גם תצהירי עדות ראשית על ידי התובע. התובע טען גם לסיכויים טובים של התביעה.

4.         המשיבים התנגדו להארכת המועדים, טענו כי היה על התובע להגיש את הבקשה לביטול פסק דין עד ליום 16.11.11.

5.         בנושא הארכת המועדים אציין כי המשיבים  צודקים בכך שהיה על התובע להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין עד 16.11.11, שכן לטענתו נודע לו על מחיקת התביעה ביום 17.10.11. עם זאת, הבקשה "לחידוש ההליכים" הוגשה ביום 10.11.11, דהיינו בתוך מסגרת הזמן הקצובה, ולפיכך, והגם שבחר בדרך דיונית לא נכונה, אינני רואה מקום לכך שהדבר יהיה לתובע לרועץ. המועד להגשת בקשת הביטול מוארך, אפוא, עד למועד הגשת הבקשה בפועל.

6.         לגוף הבקשה טענו המשיבים כי הודעת התובע על החלפת הייצוג הובלעה במסגרת בקשה להארכת מועדים להגשת תגובה על בש"א מסויימת, ואין מצופה מבית המשפט כי יחלץ מתוך ההודעה את הקטע הדן בהחלפת הייצוג. על ב"כ התובע היה להגיש הודעה נפרדת בקשר לכך. לכן אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

            עוד נטען על ידי המשיבים כי המבקש נמנע מליתן תצהיר של בא כחו הקודם לפיו לא העביר למבקש את ההחלטות שנתקבלו בידיו.

            עוד נטען כי בשיחה שקיים ב"כ המשיבים עם בא כחו הנוכחי של התובע במהלך חודשים יוני - יולי 2010, שאל ב"כ המשיבים את ב"כ התובע האם אין מקום לבחון אפשרות של סילוק התביעה בערכי מטרד קודם להגשת התצהירים על ידי התובע בהתאם להחלטת בית המשפט, ולאחר מספר ימים ניתנה על ידי ב"כ התובע תשובה שלילית, תוך שהוא מציין כי התובע שוהה זמן רב בחו"ל לצורך עיסוקיו ונבצר ממנו לפיכך להחתימו על תצהיר עדות ראשית.

7.         בתגובה, השיב התובע כי אין צורך בהודעה נפרדת על החלפת ייצוג, כי לא ברור מדוע צריך תצהיר של בא כחו הקודם של התובע , וכי בשיחה שקיים ב"כ התובע עם ב"כ המשיבים בקיץ 2010, לא נאמר על ידי ב"כ המשיבים כי קיימת החלטה בעניין הגשת תצהירים.

8.         השאלה הראשונה אותה יש לבדוק הינה האם קיימת חובת ביטול מן הצדק של פסק הדין. התשובה לכך היא שלילית.

            ההודעה על החלפת ייצוג צריכה להימסר בצורה ברורה ולא במסגרת סעיף הכלול בבקשה אחרת.

            אם בחר התובע להגיש את ההודעה במובלע כאמור, עליו לדאוג לברר כי ההודעה נקלטה וכי השינוי בוצע.

            משלא נעשה הדבר, הרי מסירת החלטות בית המשפט לבא כחו הקודם של התובע כמוה כמסירה לתובע עצמו.

9.         בנוסף, וכפי שיובהר להלן, ספק רב בעיני אם התובע לא קיבל את ההחלטה בדבר הגשת התצהירים או לפחות לא ידע על כך, וקביעתי שלהלן בעניין זה, שומטת אף היא את הקרקע מתחת לטענה כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

10.        הטעם לדברים אחרונים אלה הוא כי מטבע הדברים, מצופה מעורך דין שהפסיק לייצג את התובע כי ישלח אל התובע את החומר המתקבל אצלו. אם לא נעשה הדבר, ראוי היה כי יימסר תצהיר על ידי אותו עורך דין בעניין זה. התובע לא דאג לכך, וגם לא הסביר מדוע איננו עושה זאת, או האם פנה לאותו עורך דין והלה סירב לכך.

            בנוסף, ניתן תצהיר על ידי ב"כ המשיבים, בו צויין במפורש כי נושא הגשת התצהירים עלה בשיחה שקיים עם בא כוחו הנוכחי של התובע בקיץ 2010, וכן צויין באותו תצהיר כי ב"כ התובע השיב כי נבצר ממנו להחתים את התובע על תצהיר עקב שהות ממשוכת של התובע בחו"ל.

            תגובת ב"כ התובע היתה כי "במהלך השיחה לא אמר ולו פעם אחת עו"ד ריבון כי ישנה החלטה בעניין הגשת התצהירים".